רד"ק על בראשית כ״ד:נ״ז

57 נִקְרָא לַנַּעֲרָה. שֶׁתָּבוֹא הֵנָּה לְפָנֶיךָ, כִּי אִם נְדַבֵּר אִתָּהּ שֶׁלֹּא בְּפָנֶיךָ, שֶׁמָּא תַּחְשׁוֹד שֶׁנִּמְנָעֶנָּה מִלֶּכֶת אִתְּךָ מֵעַתָּה.

58 וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. נִשְׁאֲלָה מַה תֹּאמַר אִם תִּרְצֶה לָלֶכֶת מֵעַתָּה, כִּי מִן הַנִּרְאֶה שֶׁעַל הַנִּשּׂוּאִים שְׁאָלוּהָ כְּשֶׁאָמְרוּ ״הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ״ בראשית כד:נא, כִּי אֵין מַשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קידושין מא: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה עַד שֶׁתִּגְדַּל וְתֹאמַר פְּלוֹנִי אֲנִי רוֹצָה.

59 אֶת פִּיהָ. כְּמוֹ ״וְאֶת פִּי ה׳ לֹא שָׁאָלוּ״ יהושע ט:יד.